#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. אלו הם ה' חטאות המתות, ולמה חלקם? </p><p dir='rtl'>ולמה נצרך לשנות גם כאן וגם במעילה?	ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שכפרו בעליה תמיד ימותו שעברה שנתה ואבדה ונמצאת בעלת מום קודם שכפרו הבעלים ירעו לאחר שכפרו הבעלים ימותו ולכן חילקם שהראשונים פסיקא ליה ושניים לא.&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>הכא תנן ללמדנו שאינן עושות תמורה ובמעילה ללמדנו שלא נהנין ולא מועלין ותני הכא משום התם והתם משום הכא.	תמורה כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 'אמר ריש לקיש חטאת שעברה שנתה רואין אותה כאילו עומדת בבית הקברות ורועה' כיצד יתישב עם משנתנו שאחר שכפרו הבעלים מתה (ור&quot;ל דיבר בכל ענין)?	רבא פי' המשנה שאבדה קאי גם בנמצאת בעלת מום וגם על עברה שנתה אבל אם לא אבדה ה&quot;נ שתרעה (ע' רש&quot;י שנשארו בקושיה על פ' רבא אבל תוס' פ' שהתישב). [וצריכי, שעברה שנתה לא חזיא למילתא לכן מהני אבודה, ואי תני בעל מום שלא חזי כלל לקרבן (לרש&quot;י שיותר פסול גורם למיתה ולתוס' יותר פסול מפחית את חומרת האבודה ותרעה)].</p>	תמורה כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 'אמר רבא אבודה דלילה לא שמה אבודה' מתי נמצאת, ואליבא דמאן?	או אליבא דרבי אמר רבא אף שסובר שנמצאת קודם כפרה בכל זאת מתה אבל אבדה בלילה אין לה שם אבודה אב&quot;א שאבדה בלילה ונמצאת אחר כמה ימים לאחר כפרה ובכל זאת גם לרבנן אינה מתה מפני שעיקר אבדתה היה בלילה.	תמורה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: מהו גדר אבודה? (מה הדין גנובה, היכן נאבדה, מה הדין אם רועה או אחר יודעים היכן היא).	אמר אביי אבודה ולא גנובה וגזולה.&nbsp;&nbsp;א''ר אושעיא אפילו אחת בעדרו, ואפילו אחת באחת. ר' יוחנן אמר אחורי הדלת, הסתפקו דוקא אחורי הדלת שאין אחד שרואה או אף אחורי הדלת שאם יחזיר פניה יראה.&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>א''ר פפא גמרינן אבודה ממנו ולא מרועה לא הוי אבודה, וכ''ש אבודה מרועה ולא אבודה ממנו, אבודה ממנו ומרועה ואחד בסוף העולם מכיר בה מאי - תיקו. 	תמורה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 'בעי רב פפא אבודה בכוס מהו' במאי עסקינן, ומה הספק?	א&quot;ד אליבא דרבנן דאמרי שנמצאת קודם הקרבה אינה מתה הסתפק האם כיון שזה בכוס כל העומד לזרק כזרוק דמי או לא. א&quot;ד אפ' לרבי כגון שקיבל דמה בשתי כוסות ואבד אחד, אליבא דמ&quot;ד כוס עושה חברו דחוי לא תבעי (דודאי פסול &lt;וע' רגמ&quot;ה&gt;) הסתפק למ&quot;ד עושה שירים האם זה רק דאיתנהו לתרוייהו או לאו דוקא. וסלקא בתיקו.</p>	תמורה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 'המפריש חטאת ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה תמות' דוקא הקריב, ובסיפא 'המפריש מעות לחטאת ואבדו והפריש מעות אחרות תחתיהן ולא הספיק ליקח חטאת מהן עד שנמצאות הראשונות יביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה' דוקא מאלו ומאלו אבל הביא מאחת שניים ילכו לים המלח קשיא רישא לסיפא (2)?	אליבא דרב הונא אמר רב שחכמים מודים שאם משך ולא נמלך יאבדו אפ' קודם הקרבה, לא קשיא רישא דלא משך ובסיפא דמשך.&nbsp;&nbsp;אליבא דרב אבא י&quot;ל רישא רבנן וסיפא רבי ואף שבסיפא פליגי מפרש בסיפא מאי דפליגי ברישא. [וע' לקמן כג: ובתוס' שם דלא קשיא ליה מידי דמילתא דפסיקא תני.]</p>	תמורה כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: כד. 'המפריש חטאת והרי בעלת מום מוכרה ויביא בדמיה אחרת' מה דין הבעלת מום? ומה הדין אם שניהם היו מופרשים יחד? (ע&quot;פ תוס')	במפריש חטאת ומכרה - איתא במשנה דלחכמים יצאה מקדושתה לגמרי, ולר&quot;א בר&quot;ש אם לא נשחטה קודם שחיטת התמימה תמות.&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>כשהיו קדושות בבת אחת - איתא בבריתא דלחכמים נשחטה בעלת מום קודם זריקת תמימה מותרת, אחר זריקה אסורה, ר&quot;א בר&quot;ש אפ' בשר בסיר ונזרק דם התמימה, בעלת מום תצא לבית השריפה.	תמורה כב:		
